למה להציג בירידים זה סיוט!! חלק 1!!!!!
- Maya Katz
- 16 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 1 דקות
חלק חשוב מלמכור מוצרים קטנים ומוזרים שאת יוצרת הוא מכירה בירידים. להקים דוכן, לקשט, לסדר יפה את המוצרים ולחייך בנחמדות אל העוברים והשבים.
"זו דרך מעולה להכיר את הקהל שלך!", צוהלים בקבוצות העצמאים.
"הפידבק שתקבלי לא יסולא בפז!", ממתיקה סוד היועצת העסקית הקשישה.
"קצת מכירות, למה לא?", אני חושבת לעצמי בכל פעם בתקווה, מדחיקה את הירידים והדוכנים הקודמים מכיוון שלא דאגתי לי מראש לקעקוע ממנטו-י שיתריע "אל תלכי ליריד!!! אל תלכי!!!!!!!!".
בכל פעם שאני נכנעת ליצר המכירה הירידי זה מתחיל בסדר, קצת משונה אבל בסדר. מגיעה מוקדם, טרוטת עיניים. סוחבת ערימות של קופסאות. בכל פעם אני מנסה עגלה אחרת שמצאתי במחסן או שאלתי ממכריי. כולן סיוטיות. כולן כושלות. לא מצליחות לעלות מדרגה. רועדות על אספלט והקופסאות קורסות זו לתוך זו. פה ושם ניסיתי לשלב כוס קפה טייק אווי בין הקופסאות. רוצה להרגיש שאני חיה את החיים הטובים ביריד, מה קרה! מגיע לי! ובכן, זה לא משתלב בצורה אופטימלית עם עניין העגלה והקופסאות, רק אומרת.
אני מאתרת את איזור הדוכנים ההומה. יש תחושה תחרותית באוויר. כולם כבר סידרו את דוכניהם היפיופים ואני, מה אני. אישה שמדדה עם קופסאות. לא מבינה את היריד. לא מבינה שינוע אריזות מהו. לא מבינה את החיים.
המשך יבוא!!!!! וגם בו יהיה סיוט, לא לדאוג.
תגובות